בחודש ספטמבר 2016 פתחה רשות ההגבלים העסקיים בחקירה נגד החברות הנתבעות – פזגז, אמישרגז וסופרגז – בחשד לביצוע עבירות של הסדרים כובלים (קרטל), קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים. חוקרי הרשות ערכו חיפושים במשרדי החברות, ועצרו שלושה מעורבים: ניסים קצב, מנהל בחברת פזגז; גיא שקיב, סוכן בחברת אמישרגז; ושמעון הורביץ, המכהן כסמנכ”ל שיווק באמישרגז.

על פי החשד המעורבים סיכמו ביניהם שהחברות לא ייקחו לקוחות אחת מהשנייה, ופעלו בצורה מתואמת מול המתחרות על מנת להקשות ולסלקן מן השוק. זוהי הפעם השלישית מאז שנות התשעים שרשות ההגבלים העסקיים חוקרת חשד לעבירות מסוג זה בשוק הגז.

לאחר פתיחת החקירה, הוגשה תביעה ייצוגית, באמצעות עו”ד ארנון גרפי. התביעה נסמכה על חוות דעת כלכלית אשר הוכנה על ידי המומחה ד”ר תמיר לוי – המרכז לאקטואריה משפטית.

בחוות הדעת נסקר ונותח השוק הרלוונטי. המסקנה מהניתוח היתה כי “הניתוח מצביע בבירור על קיומו של קרטל בין הנתבעות, על היעדר תחרות ועל קיומו של קשר סיבתי בין עובדות אלה לבין הנזק שנגרם לקבוצה בדמות הפער שבין המחרים התחרותיים לבין המחירים שנגבו בפועל על-ידי הנתבעות”.

עוד נכתב כי העובדה ששלוש החברות הגדולות מחזיקות בנתח שוק של כ-75%, יחד עם העובדה שמחיר גז הבישול עלה במקום לרדת, מחזקת את המסקנה ש”קיימת סבירות גבוהה לתיאום מחירים”.

בחוות הדעת הוסבר כי בשוק תחרותי כל אחת מהחברות היתה חייבת להגיע למסקנה כי יש להוריד מחירים על מנת לשמור על נתח השוק שלה, אולם לפי הממצאים, שלוש החברות הגדולות גובות מחיר הגבוה בכ-30% מהמחיר שגובות החברות הקטנות.

לטענת התובעים, התוצאה הישירה של הפגיעה בתחרות היא שהמחירים שמשולמים על-ידי הלקוחות גבוהים באופן ניכר ומשמעותי מהמחיר שהיו משלמים אלמלא ההסדר הכובל. לכן, ביקשו מבית המשפט לקבוע מהו המחיר התחרותי שהיה משולם ללא ההסדר הכובל ולפיו לחשב את הנזק של כל אחד מהנפגעים שיוגדרו בקבוצה הרלוונטית.